ימי חופשה שנתית לפי ותק: הטבלה מהחוק, צבירה ופדיון

כמה ימים לפי החוק

החוק סופר את ימי החופשה כולל מנוחה שבועית אחת לכל שבעה ימים — ולכן מספר ימי העבודה שבהם לא עובדים נמוך מהמספר שבחוק. בשבוע של 5 ימים הוא נמוך עוד יותר. חוזה אישי, הסכם קיבוצי או צו הרחבה יכולים לתת יותר — לא פחות.

שנה חלקית

בשנה שבה עבדתם לפחות 200 ימים — זכאות מלאה. פחות מזה — באופן יחסי לימי העבודה.

צבירה

ככלל, את החופשה צריך לנצל. בהסכמת המעסיק אפשר לצבור: לנצל לפחות 7 ימים בשנה, ואת היתר להעביר ל-2 השנים הבאות. בתלוש מופיעה יתרת החופשה — כדאי לעקוב שהיא לא נמחקת בלי שנוצלה.

בסוף העבודה

ימי חופשה שלא נוצלו עד סוף העבודה — משולמים בכסף ("פדיון חופשה"), לפי השכר האחרון. פדיון החופשה מופיע בתלוש האחרון.

המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי, ייעוץ מס או ייעוץ פנסיוני. הזכויות שלכם תלויות גם בחוזה, בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה שחלים עליכם — בכל ספק פנו למחלקת השכר, לרשות המסים, לביטוח לאומי או לעורך דין לדיני עבודה.

מקורות: מדרגות מס הכנסה ונקודות זיכוי — רשות המסים · דמי הבראה — כל זכות · פנסיה חובה — כל זכות